בחיי היום-יום אנו זקוקים לעתים קרובות להצמיד ולהדק פריטים שונים, בעיקר בתעשיית הטקסטיל. לפני המצאת הצמדן (הסקוטש), הדרך המקובלת להפריד ולחבר הייתה באמצעות כפתורים, אבזמים ורוכסן. בין חסרונותיהם הבולטים ניתן למנות את המיומנות המוטורית הנדרשת לסגירה, את זמן הסגירה הארוך יחסית ואת הישנותן של תקלות.

בשנת 1940 יצא מהנדס שווייצרי בשם ג'ור'ג דה-מסטרל לטיול ציד עם כלבו והבחין בזרעים כדוריים של צמח הלפה הקוצנית (Burdock Plants) שנדבקו לבגדיו ולפרוות כלבו. הוא שם לב לקלות הרבה שבה ניתן להסיר את הזרעים ולחברם מחדש לבגד. מיליוני אנשים כבר נתקלו בתופעה זו לפניו והתייחסו אליה כאל מטרד. דה-מסטרל היה הראשון שהניח את הכדור הקוצני הקטן תחת עדשת המיקרוסקופ וגילה את מערכת הקרסים והזיזים שבאמצעותם מצליח הצמח הקוצני להצמיד את זרעיו לגופם של בעלי חיים חולפים. זרעי צמח הלפה הקוצנית צריכים להידבק לסוגים שונים של פרוות, בכל אקלים, במהירויות ובזוויות שונות, על מנת להבטיח את הפצתו ואת הישרדות המין. הישרדותו של הצמח עד כה מעידה כי מנגנון ההדבקה יעיל.

הזרעים הללו נתנו לדה מסטרל השראה לייצר אביזר סגירה המבוסס על זיזים ולולאות. הוא התגבר על הקושי הטכנולוגי של ייצור לולאות על בד, רשם פטנט ופתח חברה שהחלה לייצר את הצמדן. הצמדן זכה להצלחה מסחרית וניתן למוצאו בכל בית.

מערכת הצמדן כוללת שתי רצועות נגדיות של אריג ניילון. אחת הרצועות מכוסה בקרסים זעירים והשנייה בלולאות זעירות. בהצמדת הרצועות נתפסים הקרסים בלולאות והרצועות נותרות צמודות זו לזו. ניתן להפריד ביניהן על ידי משיכה ביד ושחרור הקרסים העשויים ניילון גמיש. הרכיסה בצמדן נוחה, קלה ומהירה. הוא רגיש פחות לתקלות ומותאם יותר לשימושם של אנשים עם מוגבלויות.

מערכת הצמדן משמשת כיום להצמדה והידוק וכתחליף לרוכסנים וכפתורים. הצמדן משמש לרכיסת תיקים, בגדים, נעליים, חלוקי מנתחים ואף חליפות חלל.

עצתו של דה-מסטרל למנהלים: אם מישהו מעובדיך מבקש ממך לצאת לשבועיים לחופשת ציד, הסכם מיד.