סוד המיזוג של הטרמיטים

בקרת אקלים במבנים תעשייתיים, מסחריים ופרטיים גורמת לצריכת אנרגיה משמעותית ביותר. לאור זאת, נעשים מאמצים רבים בשנים האחרונות למציאת פתרונות אנרגטיים יעילים לחימום ומיזוג מבנים.

מסתבר שהטרמיטים כבר פתרו את עניין בקרת הטמפרטורה בקִניהם ללא טכנולוגיה מתוחכמת או שימוש באנרגיה מזהמת. כיצד?

הטרמיטים הם חרקים קטנים ממשפחת התיקנים, שבדומה לנמלים חיים במושבות אדירות המונות אלפי פרטים. הטרמיטים נחשבים לאלופי הבנייה. הם בונים קִנים המתנשאים לגובה של כ-7 מטרים, ובחלק מהם ישנם אף אזורים תת-קרקעיים. אם נשווה את קִני הטרמיטים לגורדי שחקים באותו יחס גודל (טרמיט-אדם), הרי שגורדי השחקים צריכים להתנשא לגובה של מספר קילומטרים!

טרמיטים מצויים לרוב במדבריות שבהן משרעת הטמפרטורה נעה בין טמפרטורה נמוכה מאוד, מ- 0ºC ועד לטמפרטורה גבוהה של יותר מ- 40ºC. למרות זאת, בתוך הקן הטמפרטורה קבועה ועומדת על 30.5ºC. הטרמיטים ניזונים מפטריה שחיה בתוך הקינים שהם בונים. היא שורדת הודות לעובדה שהטמפרטורה בקינים אלו קבועה סביב 30.5ºC.

הטמפרטורה המבוקרת היא פועל יוצא של אופן בניית הקן. הטרמיטים בונים את קִניהם באמצעות הדבקת גרגירי אדמה בהפרשותיהם. המבנה הינו פלא הנדסי של מערכת מחילות ופתחי אוורור, כך שבתוך הקן הטמפרטורה והלחות קבועות.

קן הטרמיטים כולל מערכת אוורור ייחודית. אוויר נכנס לבסיס הקן וזורם דרך חדרים קרירים מתחת לאדמה. בהמשך, האוויר עולה למעלה לראש התל ובדרכו מעלה מקרר את הקן. בנוסף, במהלך היום, הטרמיטים פותחים וסוגרים פתחי אוורור על מנת לשמור על טמפרטורה קבועה.

פלא זה נתן השראה לבניינים שונים ברחבי העולם. האדריכל מיכאל פירס תכנן מבנה משרדי ומרכז מסחרי שלם בעיר הררה שבזימבבואה המבוסס על תובנות ויסות הטמפרטורה של קן הטרמיטים. המבנה משתרע על שטח של כ-30 דונם ומשתמש במערכת מורכבת של תעלות ופתחי אוורור להזרמת האוויר כמו בקן הטרמיטים. בנוסף, המבנה משלב חלונות מוסתרים, קירות עבים וצבעים בהירים להפחתת קליטת החום מהסביבה. מבנה זה הצליח להקטין את תצרוכת האנרגיה לחימום ומיזוג בכ-90% בהשוואה למבנים אחרים בגודל דומה.

נקודה נוספת למחשבה היא האדמה שממנה בנויים קִני הטרמיטים. האדמה בעלת כושר בידוד טוב ויכולת קליטת לחות מהאוויר על ידי הנקבוביות המיקרוסקופיות המצויות בה. בדרך זו נשמרת לחות קבועה בתוך קן הטרמיטים ללא קשר ללחות בסביבה החיצונית. כאשר משתמשים באדמה ליצירת לבני בנייה, הנקבוביות המיקרוסקופיות נהרסות בתהליך השריפה, וכך נגרעת מחומר הבנייה היכולת לווסת את הלחות. כעת נעשה ניסיון לייצר לבני בנייה ללא תהליך שריפה על מנת לשמר את יכולת קליטת הלחות מצד אחד ולצמצם את הבזבוז האנרגטי מצד שני. שימוש בלבנים כאלו, לריצוף או לחיפוי קירות, יוכל להוות נדבך נוסף בדרך להגשמת החלום של בית נעים ונוח בהשקעה אנרגטית נמוכה.

© דף הבית | כל הזכויות שמורות לארגון הביומימיקרי הישראלי