אחת התובנות המשמעותיות ביותר בדרך להטמעת מתודולוגיית ביומימיקרי היא שתהליכי הייצור בטבע מתרחשים בסביבה שבה מתקיימים חיים. הטמפרטורה, הלחץ והחומרים הכימיים המשמשים לייצור אינם פוגעים באורגניזם המייצר. לדוגמה, הטמפרטורה הנדרשת לייצור אחד החומרים החזקים ביותר הקיימים בטבע אינה עולה על טמפרטורת גוף העכביש (Golden Orb - Weaver) המייצר אותו; הלחץ הנדרש לייצור אחד החומרים הקשיחים ביותר אינו עולה על הלחץ הדרוש לרכיכת האבלון לייצור הקונכיה    
(Abalone Shell); והחומרים הכימיים הנדרשים לייצורו של דבק עמיד במים אינם רעילים לגוף הצדפה הכחולה (Blue Mussel) המייצרת אותו.

לעומת תהליכי הייצור הטבעיים, הייצור התעשייתי מתאפיין בעיקרו בהעדפת מיקסום תוצאות על פני אופטימיזציה רב-מערכתית של התהליכים. על כן, כדי להגיע לחוזק, קשיחות או עמידות רבים יותר, תהליכי הייצור נדרשים ליותר אנרגיה, לחץ וחומרים כימיים רעילים. בנוסף, לאחר השימוש האלים באנרגיה, לחץ ורעלנים נותרות פסולות רעילות שאינן ניתנות לעיכול או השבה למעגל החומר.